בואי נא אחות ושבי לך כאן מנגד,
פן אחדל לנשום ואת גם לא תדעי
פה, בבית זה, מתים כל כך בשקט...
קר לי לבדי.

עוד גדול הלילה. המנורה צהבהבת.
את עצי הגן הרוח מניעה.
עד שבאת הלום ישבה כאן השחפת.
היא טובה כמוך, אחות רחמניה.

היא חבקה אותי כמו הייתי ילד.
היא אמרה לי - בכה מעט אל
תתביש.
ילדך יתום ואשתך אומללת
ואתה תינוק בן ארבעים ושש.
אחותי הלא ידעת ודאי, הגידי
למה החולים נראים קטנים כל כך ?
...
ואני הלא אדם חייל הייתי,
הן דיברתי פה-אל-פה עם כל תותח
!

זה היה מכבר. העת אמנם חולפת
את בגדי השרד איני לובש מאז.
לי השאירו רק מדליה ושחפת...
את יודעת מה זאת התקפה של גז ?

עוד אזכור אחות - שמים לא שמים
...
רוח מתגלגלת על שטיחי קמה.
חודש מאי היה. נאה מכל המאים
שילדה אי פעם אמא אדמה.

הגדודים הלכו כאחוזי סחרחורת,
כילדי בית ספר שקבלו יום חג.
חולים זקנים התירו המחגורת
והריחו יחד שמש וטבק.

מן הראש הסירו את כובעי הפלד,
סלסלו שפם וסלסלו בקול -
הי רגלים - לים, דרך מצלצלת,
הי נלכה נלכה עד אשר ניפול.

ובמנגינות פרחו עצי תפוח
ואימי שלי צבטה את לחיי
ועל השדות התגלגלה הרוח
וזרקה אלינו מלא חופניה מאי...

עוד אזכור אחות פתאום ... פתאום
לפתע
באת האימה - ידענו את ריחה !
אמא צעקה - מדוע התחבאת ?
למה זה ילדי לבשת מסכה?!

ונפרוץ קדימה אל המערבולת.
מסכות הגז השווינו זה לזה
לאחד קטן פגעתי בגולגולת
ושלושה גדולים דקרתי בחזה.

כל חייל כאילו לא זמר אף פעם
כל חלל כאילו השתומם למות
באדי המות בפצצות הרעם.
איש אחיו רצח מפחד ותמימות.

עוד אזכור אחות ...כי לא צריך
לשכח -
הם היו כמוני. הם היו טובים
רק אסור היה אותם לקרב לשלוח,
רק אסור היה לתת להם רובים!

וכעת-הנה המלחמה איננה.
המנורה צהבהבת. ואני ואת.
שבע עשרה שנה עברו מאז עד הנה
שם הרגו אותי לאט. לאט-לאט.

והכל נשכח. ופה מתים בשקט
והמות פה רגוע ומנומס.
רק איני יודע ריאתי יורקת
עוד את השנאה, הרצח והגז.

רק איני יודע שבמערבולת
בהיותי פתאום אחר, איום כזה...
לאחד קטן פגעתי בגולגולת
ושלושה גדולים דקרתי בחזה.

אחותי, עוד רגע, שני בנים לי שנים.
אהבתים מאוד, לבותיהם טובים.
אך בבוא היום ... למען השמים
אל תתנו להם רובים !.

See also:
JustSomeLyrics
87
87.53
โรส ให้ฉันทำอย่างไร Lyrics
เสถียร ทำมือ ฝากใจกับเดือนจาง Lyrics